מישור העומק העלילה

ריני הוא ילד שמעדיף לשחק בבית במשחקים המוכרים שלו רחוק מהמולת ילדים ורעשי רחוב. אִמו מנסה לשכנע אותו לצאת ולחוות את העולם בחוץ, אך ללא הצלחה. במפגש חברי מיטיב עם חבר מוכר בבית, ריני טועם טעמה של חברות. הוא מגלה עניין, אבל עדיין בוחר להימנע מההמולה בחוץ.

 

יפתח החבר מתאכזב ובוחר לא להגיע לשחק בביתו של ריני, יפתח מעדיף משחק חברתי בחוץ. זהו רגע משבר ביחסים העדינים הנבנים בין השניים. ריני חש בדידות וגעגוע לקשר. הוא נעתר לעצת אמו לנסות לצאת לחפש את החבר וביחד עם ההגנות שהיא מציעה לו הוא מתגבר על המולת הילדים ומוצא את חברו יפתח ומעגל הילדים הבאים איתו בקשר כלשהו מתרחב.
לאורך כל הסיפור מלווה את ריני בובת ארנבון.


מישור העומק של העלילה:
סיפור אופטימי מנקודת מבטו של ילד בעל קושי בויסות חושי שמצליח לפרוץ את גבולות הפחד. זהו סיפור העוסק בתנגשות בין בחירות והעדפות של שני ילדים צעירים. הם מצליחים ליצר קשר חברי ולרוב גם הדדי, יש ביניהם כבוד והם מאפשרים מרחב בחירה זה לזה.

אולם בנקודת משבר אחת הקשר מתרסק כיוון שהחברות ביניהם לא מצליחה להתרומם כאשר ריני שסובל מרגישות חושית מאוד גבוהה לא מצליח לפרוץ את איזור הנוחות שלו וחושש ממפגש עם המולת הגירויים שמחוץ לבית, המקום הבטוח שלו. טעם החברות והקשר המיטיב שריני חווה נוטע בו את המוטיבציה והאמון במסוגלות של עצמו שיוכל להתגבר על הפחד והוא מצליח לחדש את הקשר עם יפתח החבר הטוב.

ברובד נוסף של הסיפור הוא עוסק בהמתמודדות עם קשיים חברתיים ורגשיים של ילדים כמו קושי להצטרף לקבוצה, הוא מציע כר עבור מחנכים/וחת לעסוק בסוגייה שהיא אינה ייחודית רק לילדים בעלי צרכים מיוחדים.


הספר אינו עוסק מפורשות בלקות של ריני ואינו מציב רף גבוה של גמישות והכלה מהסביבה של ריני אך כן מציע התבוננות שונה מן המקובל ביחס לילדים עם צרכים מיוחדים והשתלבותם בחברה. הספר מציע התיחסות שוויונית, בגובה העיניים, מתבוננת, תבונית, לא מתפשרת.


באופן מודע אין שימוש במונח שילוב, אוטיזם, קושי או לקות. לא מתוך התכחשות לקשיים האובייקטיביים אלא מתוך אג'נדה שאומרת שלעיתים אנו נוטים לתת להגדרות לנהל את הקשר שלנו עם העולם ובכך מתבוננים בהתנהגויות מסוימות בעין שיפוטית ומבטלים בחירות של אחרים.


נקודת המוצא היא מתן לגיטימציה לבחירות שונות של אנשים שונים מתוך שיקולים אובייקטיביים. הייחודיות של הסיפור היא שהפתרון והשינוי מגיעים מהצד שבמובנים מסוימים הוא הצד המאותגר יותר.

ריני לומד מהו קשר, מבין שקשר מצריך מאמץ והדדיות, הוא לומד מהניסיון החיובי עם יפתח שהעוגיות הן אמצעי לקשר ושהן מתקשרות לחוויה משותפת שחוו יחד. הוא משתמש בכלי מתוך חוויה פנימית. ההתייחסות השוויונית מגדילה ומפתחת. מחזקת ומצמיחה.


זרקור על האיורים והדמויות בסיפור, כמו בסיפורי ילדים רבים איורים הם חלק מהעלילה הלא כתובה.

 הארנבון הכחול- סימביוזה רגשית בין הארנבון לבין ריני. בא לידי ביטוי במבעים השונים של הארנבון, מקור לביטחון מוחלט שמבין אותו, מקבל את החששות של ריני ללר עוררין. עוד יותר מאמא.

גם הציפור הקטנה מגיבה. היא אינה מוזכרת כלל בסיפור אך נוכחת בחלק הראשון.

דמות האם- פועלת בעיקר מתחת לפני השטח, באופן לא מפורש מידי. קשובה לצרכים שלריני לא דוחפת מידי ולא מפרשת או מבטלת את מה שריני מרגיש וממנו חושש. נותנת מקוםלבחירות של ריני , לא נשאבת לפחדים שלו, מזדהה אך לא מוותרת לו ועליו... איך? מזמינהלצאת, ריני מסרב אבל היא יוצאת והדלת פתוחה תרתי משמע, לא מתרחקת מידי. לבסוףנסוגה כי מבינה שזו עדיין לא העת לצאת עבורו. מנצלת את העובדה שהעיז לצאת כסימן של התחלה של שינוי ומיצרת חוויה של "בחוץ" בתוך הבית-מזמינה חבר אנרגטי ומשחקים בכדור בתוך הבית "רחמנא ליצלן" ...כשהיא מרגישה שהתקשורת עם יפתח מתרוקנת מתוכן אופים עוגיות...אוכל ומתוק תמיד עוזר לנשמה. מיצרת חוויה נעימה לשניהם. כשיפתח כבר לא בא-היא מסבירה זאת כבחירה שונה ולגיטימית. ריני משדר סקרנות ורצון לצאת ושם היא שובנכנסת ליוזמה חדשה הפוכה- "את הבית לחוץ.." מיצרת חוויה דומה לזו החיובית מהבית...

 

יפתח – מקבל לגיטימציה לבחירות שלו. הוא עצמו לא שופט את ריני- משעמם פה- בבית לא אמר משעמם איתך. 

מיחס את השיעמום למקום ולא לילד. שהרי סהכ החוויה של יפתח נעימה ומשמעותית גם עבור יפתח.

 שם יפתח נבחר מתוך כוונה של משמעות השם..